פסק-דין בתיק ת"א 9143-07-11

                        לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975

מדובר בתובענה לפיצוי כספי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין תאונה מיום 28.3.05 שהתרחשה בנהריה.

תמצית העובדות הרלבנטיות

1. התובע יליד 30.8.74. תושב פקיעין, נשוי ואב לשניים.
2. ביום 28.3.05 בסמוך לשעה 18:00 הגיע לנהריה בלוויית אחותו, שירין, על מנת לערוך קניות.
3. התובע היה בדרכו חזרה לרכבו אשר חנה בקרבת מקום, עת נפגע בידו השמאלית מרכב הנתבעת 1 שחלף בכביש.
4. הנתבעת 1 המשיכה בנסיעתה הלאה ולכן התובע נכנס לרכבו ורדף אחרי רכב הנתבעת 1, עצר אותו בהמשך הרחוב והחליף פרטים עם הנתבעת 1.
5. לאחר מכן, ניגש לקבלת טיפול רפואי בבית החולים בנהריה.
6. על פי דו"ח חדר המיון התלונן התובע על פגיעה במרפק שמאל, לא אובחנו ממצאים חבלתיים והומלצו 2 ימי מנוחה בבית.
7. התובע צירף אישורי מחלה מיום 31.3.05 ועד 30.4.05; אישור מעסיק, בלוט עיסא ובניו בע"מ  (נטול תאריך) לפיו נעדר מעבודתו בתקופה זו; כן צורפו תלושי שכר לתקופה הרלבנטית וטופס 106 לאותה שנה.
8. לאור הנתונים דלעיל, התובע עותר לפסיקת פיצוי כולל בסך 21,500 בגין הפסד שכר (היעדרות מעבודה בחודש אפריל 2005), עזרת צד ג', הוצאות וכאב וסבל.
9. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה.
10. הנתבעת הציגה דו"ח חוקר בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה. לשיטתה, הגם שהתרחשה תאונה, אזי מדובר באירוע קל שבקלים אשר לא גרם לכל נזק ואין ליתן כל פיצוי בגינו. הנתבעת מדגישה כי לא אירע כל נזק חבלתי כתוצאה ממנה, מפנה לדו"ח חדר המיון ולאישורי המחלה שניתנו בדיעבד, ללא פרוט ותוך שהם אינם בתוקף עבור מוסדות משפטיים. באשר להפסדי שכר טוענת הנתבעת כי התובע עובד בעסק של אביו, מדובר בעסק משפחתי ואין זה סביר כי לא הונפק עבורו תלוש שכר בגין חודש 4/05 וכי לא ניצל זכויות סוציאליות כגון ימי מחלה המגיעים לכל עובד במשק. הנתבעת אף טוענת לעבר עשיר של התובע בתחום הפגיעה כתוצאה מתאונות דרכים (9 תאונות עד עתה) ובמסגרתן פגיעות קלות שבגינן קיבל פיצוי כספי מעת לעת.
11. הצדדים היו חלוקים ביניהם בסוגיית החבות, תוך שהנתבעים כפרו בנסיבות התרחשות התאונה כפי שפורטו לעיל על ידי התובע.
12. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יבצע התובע בדיקת פוליגרף אשר בהתאם לתוצאותיה תוכרע שאלת החבות.
13. ביום 23.3.13 התקבלה חוות דעת מכון הפוליגרף המצביעה על כי התובע נמצא דובר אמת בנוגע לתיאור נסיבות התרחשות התאונה- על פי ממצאי חוות הדעת, התובע אישר כי נפגע ביד שמאל מרכב הנתבעת בעת שהלך לכיוון רכבו וכי לא היה כל מגע בינו לבין רכבו שלו בעת הפגיעה.
14. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, אשר אושרה כהחלטה, לפיה הצדדים יסכמו טענותיהם בקצרה ולאחר מכן יינתן פסק דין בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975.

דיון והכרעה

15. עיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי שני הצדדים.